שימו לב: במיוחד עבור משפחות צעירות עם ילדים
שרוצות לעשות שינוי כלכלי אמיתי
סקירה מחקרית חדשה מגלה:
"איך משפחות צעירות בישראל יכולות לעשות שינוי משמעותי, אמיתי ויסודי בהתנהלות הכלכלית שלהן
וליצור לעצמן יציבות, רוגע וביטחון כלכלי לכל החיים?"
(גם במצב הכלכלי הרעוע של שנת 2023)
בשביל העתיד של המשפחה שלכם, בשביל הזוגיות שלכם
ובמיוחד - בשביל עצמכם!
תקראו את הסקירה המחקרית הזו
ותגלו מה הדרך הנכונה ליצירת יציבות וביטחון כלכלי בשנת 2023
ואיך אפשר להתחיל את השינוי הזה כבר מהיום!
מאת: עמית נוריאני | מאמן כלכלי ומומחה למימון | מרץ 2023
אם אתם עובדים במשרה מלאה ומכניסים מעל 15,000 ש"ח כל חודש
ולמרות זאת בקושי סוגרים את החודש, "מתגלגלים", שורדים
וחיים מהלוואה להלוואה ובמינוס מתמשך..
אני מבקש מכם, תקדישו כמה דקות לסקירה המחקרית הזו
ותוכלו כבר היום לעשות מהפך כלכלי ולהתחיל את הדרך שלכם
ליציבות, רוגע וביטחון כלכלי שישאר איתכם שנים ארוכות.
זו הבטחה אישית ממני אליכם
ואני הולך להראות לכם בסקירה הזו איך אפשר לעשות את זה.
עמית נוריאני,
כלכלן מומחה למימון ומאמן כלכלי-התנהגותי.
זה לא משנה אם תעבדו שעות נוספות או תוותרו על הוצאות
לא תוכלו להגיע לשקט כלכלי, ליציבות ולביטחון כלכלי ארוך טווח
אם לא תבינו מה החלק הקריטי שחסר לכם בדרך.
כן,
אני יודע שזה מפתיע ואולי אפילו נשמע קצת מוזר, אבל אני באופן אישי חושב שמה שעוד יותר מוזר זה שבמשך שנים על גבי שנים משאירים אותנו, הציבור הישראלי, בפערי ידע משמעותיים בכל מה שקשור לכסף וכלכלה.
ועוד יותר מזה, לאורך השנים נוצרו כאן ארגוני ענק שיחד עם "אנשי מקצוע" או "מנטורים", מדברים בכל מדיה אפשרית על הפעולות שהישראלים צריכים לעשות כדי לייצר לעצמם חיסכון ובמשך למעלה מעשרים שנה שום דבר לא משתנה - המצב הכלכלי של רוב המשפחות הצעירות בישראל רק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע.
החוב של משקי הבית בישראל רק הולך וגדל, המשכורות נשחקות ולא מצליחות להדביק את עליית המחירים,
הכל הופך להיות יותר ויותר יקר מחודש לחודש,
ועדיין אותם "מנטורים" חוזרים על אותן המנטרות המיושנות, מכריחים אתכם לחיות בצמצום כי "אין ברירה"
ועוד מגדילים ומבקשים מכם לשלם על ייעוץ או תוכניות ל-"חופש כלכלי" אלפי שקלים
ולעתים גם עשרות אלפי שקלים, בלי תוצאה ברורה, בלי יעד מסודר, רק עם חלומות שמתנפצים לרסיסים.
מקרה כזה קרה למני(שם בדוי) שהגיע אליי לתהליך אימון כלכלי-התנהגותי אחרי שלקח קורס "ייעוץ" בסכום של 12,000 ₪ פלוס מע"מ והגיע בסופו של התהליך למצב של חדלות פירעון, לשיחות יומיומיות ממחלקת הגביה וההסדרים של הבנק שלו ובדמעות סיפר לי שכבר חשב לפגוע בעצמו.
עכשיו בנינו,
אני בטוח שניסיתם כבר לעשות משהו שיקדם אתכם כלכלית, אחד מתוך הרשימה הזו, בוודאות כבר קרה...
- פניתם ליועץ/חברת ייעוץ לכלכלת המשפחה והתאכזבתם
- הלכתם לארגונים שועשים את הליווי בחינם ונשארתם בלי תוכנית ברורה
- ניסיתם כל מיני טיפים מהאינטרנט שעזרו קצת אבל לא החזיקו לאורך זמן
יכול להיות שאתם כבר כל כך חושדים (ובצדק) ולא מוכנים בכלל לשמוע על ייעוץ
ויותר מזה,
יכול להיות שאתם כבר לא מוכנים להעלות על דעתכם לבצע משהו מהדברים שכתבתי בגלל הטראומה והאכזבה שחוויתם.
והכי גרוע? שאתם מרגישים שנכשלתם למרות שהכישלון הזה בכלל לא שלכם.
כתבה: יפעת מנהרדט, לאשה, 26.08.22
כן, זה אולי יישמע מוזר עכשיו כי אתם רגילים שאומרים לכם בכל מקום משהו אחר לחלוטין.
אבל האמת היא שהבעיה היא לא אצלכם, הבעיה היא בשיטה שאותה מלמדים אתכם ואת יתר המשפחות שרוצות לצאת מהסחרור הכלכלי שלהן בלי להרגיש ירידה חדה באיכות החיים.
ולכן, אני רוצה שקדישו כמה דקות של קריאה שבסופן אתם תגלו:
- איזה שיטות ייעוץ כלכליות קיימות בישראל בשנת 2023 ולאיזה סוג של משפחות כל אחת מהן מתאימה?
-
ממה גרם לכך שהשיטה של ייעוץ לכלכלת המשפחה נכשלה כישלון חרוץ במבחן התוצאה?
-
איך משפיעים כישורי קבלת ההחלטות שלכם על מצבכם הכלכלי ולמה רוב ההחלטות שקיבלתם עד היום פשוט לא היו נכונות?
-
מה הפתרון שהוכח מחקרית ויכול כבר מהיום להוביל אתכם ליצירת יציבות, שקט נפשי וביטחון כלכלי אמיתי וארוך טווח? (והוא אפילו יותר מהיר ואפקטיבי ממה שנדמה...)
בשיא הכנות,
אם יש לכם לחץ כלכלי שכבר נמאס לכם לחיות בו, ומינוס בחשבון שאתם כבר "רגילים אליו" ואם אתם משועבדים להלוואות ומחדשים אותן כל כמה חודשים, מה שאציג לכם כאן יכול להיות הצעד הראשון בתוכנית הפעולה הכלכלית שלכם.
נכון, תוכנית הפעולה הזו כנראה תגרום לכם גם להשיג "על הדרך" את החיסכון לעתיד של הילדים, את החלפת הרכב כל כמה שנים, את החופשות שאתם רוצים לעשות ועוד המון מטרות אחרות.
אה! והיא אולי אפילו תגרום לכם להתחיל להשקיע כספים בחכמה ולגלות איך לצבור הון לדורות,
אבל תכל'ס? זו לא המטרה העיקרית שלה!
המטרה העיקרית שלה היא להראות לכם שיש עוד מקום לאופטימיות, שיש עוד מקום לתקווה,
שאתם יכולים בהחלט לעשות שינוי בהתנהלות הכלכלית שלכם, כזה שישאר לאורך זמן.
המטרה כאן היא גם להראות לכם שמציאות כלכלית כמו שאתם חווים היום היא לא גזירת גורל,
אבל היא תלויה אך ורק בגורם מרכזי אחד - בכם!
בנימה יותר אישית...
עצם זה שאתם תקראו את הסקירה הזו מוכיח לי שאתם רציניים.
שאתם מוכנים לקחת עכשיו אחריות אמיתית לעתיד שלכם
ולעשות כל מה שצריך בשביל הביטחון הכלכלי שלכם ושל הילדים שלכם
(ומי יודע, אולי גם תשפיעו על העתיד של הנכדים שלכם..)
זהו, נראה לי שפרקתי מספיק...
רק דבר אחד אחרון לפני שנעבור לסקירה עצמה,
- אזהרה קטנה! -
יחד עם כל הדברים הטובים שתגלו בסקירה הזו אני ארהאה לכם גם את מה שאסור לכם בשום פנים ואופן לעשות!
לא חסרות בחוץ רמאויות, הונאות ועצות נוראיות שמסתובבות להן ללא הפרעה.
עצות והבטחות כאלה שמבזבזות לכם את הזמן ובעיקר את הכסף, מאכזבות אתכם
ומשאירות אנשים מסכנים עם ארנק ריק, אפילו יותר ממה שהיה לפני כן.
אותם אנשים נשארים ללא תוצאות כלכליות אמיתיות ומוחשיות,
ללא כלים וללא אסטרטגיה שנשארת לאורך זמן, אלא רק עם תחושת כישלון מרה
ואובדן אמון מוחלט. קודם כל בעצמם ולאחר מכן בעזרה האמיתית שהם יכולים לקבל.
אני אעשה הכל כדי שלא תהיו כאלה.
חשיפה: הכישלון החרוץ
של הייעוץ לכלכלת המשפחה בישראל.
בואו נתחיל עם גילוי נאות קטן,
משהו שחשוב לי להבהיר לכם ועל הדרך להיות הכי ישיר, הכי דוגרי!
אני בעצמי עברתי הכשרה רשמית כיועץ לכלכלת המשפחה.
יש לי תעודה בתחום הייעוץ לכלכלת המשפחה ועוד לפני כן עבדתי כיועץ מימון לדיור
ואפילו הכשרתי יועצים בתחום הייעוץ למימון ולמשכנתאות.
מודה ומתוודה.
אז חשוב לי להדגיש!
אין לי שום דבר רע לומר על היועצים לכלכלת המשפחה שמסתובבים שם בחוץ, רובם המכריע של היועצים לכלכלת המשפחה באים מתוך תחושת שליחות ענקית ורוצים באמת ובתמים לעזור לכמה שיותר משפחות ולעשות טוב.
אין על זה ויכוח!
אבל,
העובדות הקיימות לגבי השיטות שבהן פועלים היועצים בתחום כלכלת המשפחה בישראל, מובילות למסקנה אחת ויחידה - התחום הזה פשוט לא מצליח לייצר השפעה לאורך זמן. וזה לא משנה כמה מוכשר יהיו היועץ או היועצת, וזה לא משנה עד כמה הוא או היא אכפתיים ואדיבים, אין להם בסיום ההכשרה את הכלים הנכונים להתמודדות עם משפחות צעירות בעידן הנוכחי.
איך אני יודע?
כי גם אני עברתי את ההכשרה הזו. ובסיומה, רק התחילה הלמידה האמיתית שלי.
אחרי למעלה מ- 9 שנים של מחקר ושל למידה, בין היתר של הקורסים שציינתי כאן וגם בהמשך בתארים אקדמיים מתקדמים, הבנתי את הטעות הגדולה של התחום הזה ובסקירה הזו אספתי בשבילכם כמה עובדות מחקריות וגם את הפתרון שלדעתי הכי מתאים לבעיה החמורה שתחום כלכלת המשפחה לא מצליח עדיין לתת לה מענה ראוי.
זאת הבעיה הכי משמעותית.
תנסו לחשוב על זה רגע..
תחשבו לצורך הדוגמה על תחום רפואי כלשהו שלא עושים בו מחקר מתמיד והרופאים עדיין מטפלים בחולים שלהם לפי הנחיות משנת 1950.
רק כדי להשוות,
בהנחיות להחייאת לב ריאה (CPR) בשנות ה-50 של המטפל היה חייב לבצע תמרון מוזר עם הידיים של המטופל מעל הראש ואפילו לקבע לא את הלשון לבגדים סיכת ביטחון.
אמיתי!
לצערי הרב,
זה מה שקורה היום בתחום כלכלת המשפחה.
קצת רקע:
התחום הזה - כלכלת המשפחה, נולד בפועל כתוצאה מהמלצות שהיו כתובות בספר מסוף המאה ה-19 (זה אומר 18XX!)
הספר הזה התמקד בהמלצות כלכליות עבור פועלי ייצור שעברו מהכפרים לערים הגדולות.
תומאס רוברט מאלטוס, האיש שכתב את הספר הזה, חשב שאם יעברו הרבה אנשים מהכפר לעיר יהיו בערים יותר אנשים יתחילו לעבוד, מספר מקומות העבודה ירק וכתוצאה מזה השכר הכולל של העובדים ירד.
הוא חשש מזה שהאנשים האלה ירגישו אומללים ויווצר מצב שבו הם עובדים קשה, אבל השכר שלהם לא מספיק למחייתם ולפרנסת משפחתם.
מוכר לכם מאיפה שהוא? יופי.
את הספר הזה הוא כתב בהשראת ה-ספר: "עושר האומות" של "אבי הכלכלה המודרנית", אדם סמית'.
עברו כמה שנים וקבוצה של אנשים החליטה לאמץ את ההמלצות של מאלטוס ולהקים את הפדרציה לכלכלת המשפחה.
מאז השיטות וההמלצות נשארו פחות או יותר כמו מה שמאלטוס הציע,
למען האמת הן עברו שיפוץ קל כשנשים התחילו למעגל העבודה בשנות ה-50 בארה"ב,
ומאז אין עוד מחקרים או ספרים חדשים שעוסקים בנושא הזה בצורה מחקרית.
(בחיי, בדקתי כמעט בכל מאגר מחקרי שיש ברשת!)
במילים אחרות,
השיטה העיקרית שמוזכרת בספר של מאלטוס ולאחר מכן במאמרים ובספרים אחרים שמדברים על כלכלת המשפחה משנות ה-50 חוזרת על עצמה בכל מאמר או ספר שיצאו מאז על הנושא "כלכלת המשפחה" (אני מתייחס כמובן רק למאמרים אקדמיים וספרי מחקר ועיון, ולא לספרים שיועצים החליטו לכתוב כדי להרוויח כן?!).
באופן כמעט מוחלט, אותם מאמרים וספרים, במיוחד אלו משנות ה-50 של המאה הקודמת חוזרים על אותה המנטרה:
אם רק תיצרו מצב שבו
-
הכנסות יותר גבוהות מההוצאות
-
התקציב שלכם צריך להיות בנוי כך שקודם תקצו כסף לתשלום התחייבויות ורק בסוף תשאירו עודף להוצאות משתנות
- אתם לא מבזבזים כסף על "מותרות"
תגיעו לחיסכון ולהשגת מטרות כלכליות.
הללוי-ה קיבלתם את כל התורה על רגל אחת.. יש לכם תוכנית כלכלית. בראבו!!!
בתכל'ס,
כל הספרים והמאמרים האלה, ובהמשך גם היועצים עצמם, פשוט אומרים לכם את הדבר הבא:
"רק אם תחיו בצמצום למשך מי-יודע-כמה שנים, יהיה לכם כסף כדי להשיג מטרות כלכליות".
אתם מבינים מה אני אומר כאן?
"העצה" הטובה ביותר שיש לתחום כלכלת המשפחה לתת היא פשוט לחיות בצמצום
למשך תקופה בלתי מוגבלת שיכולה להגיע גם לעשרות שנים!!!
ואולי,
רק אז,
תגיעו למטרות הכלכליות שלכם
שבנינו, אולי כבר לא יהיו רלוונטיות בכלל.
ומה יעשו אלו שרוצים לשמור על הזוגיות שלהם?
מה יעשו אלו שרוצים לרשום את הילדה לחוג?
מה יעשו אותן משפחות שרוצות לאפשר לעצמן איכות חיים?
למה הן צריכות להשתעבד לצמצום בלתי מוגבל ולהרגיש שהן לא חוות את היום?
למה לא לתת להן את האפשרות להחליט בעצמן על מה הן מוותרות?
אלו הסיבות המרכזיות לכך שמשפחות צעירות עדיין לא מצליחות לייצר חיסכון משמעותי
הן פשוט מרגישות שזה קשה, ארוך ומאבדות את המוטיבציה להתמיד.
הדרך הזו פשוט לא מתאימה לתקופה שלנו.
במקום השיטה הזו, צריך לאפשר למשפחות לקבל ידע ושהן יעשו את ההחלטות הנכונות בעצמן.
לא ככה?
האמת שכן, אבל אם לא עושים את זה נכון, מגיעים למצב שאותו אני אציג בעובדה הבאה:
עובדה שניה: רוב הסיכויים שההחלטות הכלכליות שעשיתם עד היום היו פשוט לא נכונות (גם אם התכוונתם לעשות בעזרתן שינוי כלכלי)
השינוי הגדול בתפיסה שלפיה צריך ללמד ולאמן משפחות להתנהל (או יותר נכון - להתנהג) עם כסף הגיעו יחד עם תנועה כלכלית חדשה שהתעוררה בשנות ה-80.
תנועת הכלכלה ההתנהגותית
זה התחיל בזה ששני חברים טובים (ישראלים "משלנו") החליטו לנסות לחבר שני דברים יחד.
בדיוק באותו זמן התחילו לצוץ בג'ורנלים המדעיים תיאוריות על תחום שנקרא "תורת המשחקים"
והקהילה המדעית התחילה להבין שיש קשר בין פסיכולוגיה, למידה, מתמטיקה וקבלת החלטות
ושיש משמעות לדרך שבה אנשים חושבים ומנתחים נתונים בכל מיני תחומים שונים כמו:
מו"מ, שקרים, משחקי ריגול, פסיכולוגיות חקירה, קבלת החלטות גיאו-פוליטיות, השקעות בבורסה ועוד.
שני החבר'ה שלנו, דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, החליטו לנסות ליישם חלק מהדברים גם על החלטות שקשורות לכלכלה והתנהגות אנושית. הם התחילו לחקור את הדרך שבה בני אדם "משחקים" כשהם נדרשים לקבל החלטות שונות, בין היתר גם החלטות כלכליות. התגלית שלהם הייתה פנומנלית. הם הבינו שמאחורי כל החלטה כלכלית שהאדם עושה יש עשרות מנגנונים פסיכולוגיים שמשפיעים על הדרך שבה מנותח המידע ומתקבלות ההחלטות. יותר מזה, הם הבינו שרוב המנגנונים האלה מזיקים לנו במקום לעזור לנו. ומה שהכי מבאס, הם טענו שאנחנו לא יכולים לשנות את זה.
מאז ועד היום עברו עוד המון מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית שגילו שדווקא יש אפשרויות לאמן את המוח ולשנות את התפיסות המקובעות שלו בכלל ועל כסף בפרט, רק שזה דורש יותר מאמץ ויותר אימון, והעבודה חייבת להיות עבודה פנימית של הבן אדם.
בהמשך כתב על זה בעיקר זוכה פרס הנובל לכלכלה ריצ'רד ת'יילר בספרים שלו – "ככה לא מתנהגים"
ו-"דחיפות קלות", ספרים שבהם הוא למעשה יצר את התשתית למה שנקרא – אימון כלכלי-התנהגותי.
בשורה התחתונה, כל הכלכלנים הגדולים של זמננו התחילו להבין דבר אחד פשוט
שתחום כלכלת המשפחה (לצערי) עדיין לא הספיק להבין...
אי אפשר לצפות מבן האנוש לעשות שינויים כל כך קיצוניים ומשמעותיים
באופן שבו הוא מקבל החלטות כלכליות על בסיס ייעוץ חיצוני וכוח רצון בלבד.
וכך גם כתב ריצ'רד ת'יילר בספרו "ככה לא מתנהגים":
"כדי להבין את התנהגות הצריכה של משקי בית, ברור שעלינו לחזור ולחקור בני אנוש ולא בני כלכל..."
לפי ת'יילר, בני הכלכל הם שחקנים, דמויות דמיוניות שמקבלות החלטות כלכליות בצורה הגיונית בלבד, כזו שתטיב איתן כלכלית באופן מושלם, ואין עליהן השפעות פסיכולוגיות בכלל! והוא ממשיך:
"...לבני אנוש אין שכל כמו של איינשטיין (או של בארו), ואין להם שליטה עצמית כמו של נזיר בודהיסטי סגפן. תחת זאת יש להם תשוקות, טלסקופים פגומים, יחס שונה מאוד כלפי צנצנות כסף שונות ונטייה להיות מושפעים מרווחים בטווח הקצר..."
ר'. ת'יילר (2019): ככה לא מתנהגים, לידתה והתפתחותה של הכלכלה ההתנהגותית. הוצאת מטר, תל אביב.
מהדברים של ת'יילר (שזכה לאחר מכן בפרס נובל על התיאוריות הכלכליות שלו),
אפשר להבין שתי נקודות עיקריות:
1. שניהול כלכלי הדוק ומצומצם דורש כוח רצון של נזיר בודהיסטי והוא כנראה לא מתאים לרוב המוחלט של המשפחות.
2. שכדי להגיע לביטחון כלכלי נדרשת תוכנית עבודה כלכלית אימונית שלוקחת בחשבון גם את הפחדים, האמונות, הצרכים, ההרגלים, התשוקות והרצונות של המשפחה.
אז כמו שבטח כבר הבנתם,
הצורה שבה משפחות ויחידים בישראל מנהלים את הכסף שלהם תלויה בהשפעות פסיכולוגיות רבות.
ההשפעות האלה, רובן ככולן, גורמות לכך שרוב ההחלטות הכלכליות שמשפחות מקבלות - פשוט לא נכונות.
אפשר לפתוח עכשיו את כל ההשפעות בפריסה רחבה מאוד ולהתחיל לדבר על כל אחת מהן אבל זה לא בהכרח יועיל. ובאופן כללי, אני לא מתכוון לתת לכם לראות בעיה בלי להראות לכם גם פתרון,
אז בואו נוותר על זה בינתיים.
נגיד רק שיש שני מנגנונים סופר חשובים שגורמים להחלטות שלכם, שאולי נראות לכם נהדרות בתור התחלה, להפוך לכישלונות גמורים שרק מרחיקים אתכם מהמטרה הכלכלית שרציתם להשיג וגורמים לכם לוותר על השינוי ולאמץ את "גישת המסכן". גישה שבה אנשים חושבים שהם ניסו משהו ונכשלו אז זה בוודאות אומר שהם מסכנים גמורים שצריכים להשלים עם מר גורלם.
זה לא המצב!
אני מקווה שזה ברור!
אז שני המנגנונים האלה הם:
- מנגנוני החשיבה האוטומטיים שלכם:
בני האדם שונים מבעלי החיים בתבונה שלהם, ביכולת שלהם ללמוד משהו ולאחר מכן ליישם את מה שלמדו בין אם באופן מודע ואפילו יותר באופן שאינו מודע.
בואו ננסה להסתכל על זה מתחום שכולם מכירים – נהיגה.
תנסו לדמיין את עצמכם בשיעורי הנהיגה, או בפעמים הראשונות שנהגתם בעצמכם על רכב. הכל היה מלחיץ, הכל היה חדש, התגובות, לפחות בתור התחלה, היו מאוד חדות כמו ברקסים חזקים, רעש של הגיר כששכחתם ללחוץ על הקלאצ' ואולי אפילו כמה מקרים של "כמעט תאונה" במהלך השיעורים.
לאט לאט, המוח שלכם למד להבין איך לנתח את הסביבה במהלך הנהיגה וזיכרון השריר שלכם יודע באיזה מידת כוח הרכב יאיץ יותר ובאיזה מידה והיום רובכם המוחלט יכול לנהוג בכביש פנוי בלי לשים לב בכלל למה שקורה בכביש ולנדוד במחשבות על משהו אחר לגמרי.
אותו דבר המוח שלנו עשה עם החלטות כספיות, עם ניתוח נתונים כלכליים ועם מה שנקרא "חשבונאות מנטלית".
אנחנו נוטים לקבל החלטות כלכליות באופן אוטומטי בגלל שהמוח העצלן שלנו מביא אלינו נתונים שהם לא בהכרח נכונים וגורם לנו להאמין שההחלטה שהוא מציע, היא ההחלטה הנכונה. זה קורה גם באופן אוטומטי וגם במקרים שאנחנו, כאילו, "חושבים על זה". כל מה שאנחנו עושים זה רק לגבש עוד ועוד את ההחלטה האוטומטית הראשונית שלנו, זה הכל.
כמה פעמים יצא לכם למשל לראות מוצר חדש ולהבין מיד שאתם רוצים אותו, שאתם חושבים שהוא נחוץ עבורכם. תסכימו איתי שגם אחרי ש"חשבתם על זה", הבנתם במבט לאחור שכל מה שעשיתם זה למצוא עוד ועוד צידוקים לעצמכם ולאחרים למה אתם כל כך "צריכים" אותו. מכירים את התחושה הזו? קרה לכם בעבר?
יופי. סטטיסטית, 100% מהאנשים יפעלו בדיוק כמוכם. וכל מה שישתנה הוא המוצר.
ומתי זה עוד יותר בא לידי ביטוי וגורם לאנשים לקבל החלטות ממש גרועות?
- זמני לחץ כלכליים
בזמנים כאלה המנגנונים ההישרדותיים במוח מתחילים לקחת פיקוד והם צריכים למצוא פתרונות מהירים! למה? כי צריך "להציל" את הגוף, יש איום, צריך לעשות פעולה עכשיו! במציאות, אתם צריכים לקבל החלטה כלכלית, אבל הגוף מתנהג כאילו רודף אחריכם אריה.
זו הסיבה שאנשים לוקחים עוד הלוואה לכיסוי המינוס כשהמסגרת מנוצלת במלואה.
זו הסיבה שאנשים פונים לשוק האפור לקבלת הלוואות כדי שלא יחזרו להם חיובים בחשבון.
זו הסיבה שלחץ כלכלי מוביל להחלטות הכי גרועות שיכולות להיות – כי אין שם מנגנון שיקול דעת אמיתי.
אז מה שקורה במצבים האלה, הלחץ עולה במהירות וממצב של אדישות אנחנו מוצאים את עצמינו בלחץ אטומי.
זה יכול לקרות לכם בכל רגע, בכל מקום.
בישיבה עם הבוס, בצהריים עם החברה מהעבודה, בביקור אצל ההורים או במהלך הנסיעה עם הילדים.
הטלפון מצלצל ובצד השני של הקו יושב/ת פקיד/ה מהבנק ואומר את המילים האלה שאין אף פעם את הדרך הנכונה לענות עליהן:
" היי, כאן _____ מהבנק. אתה מסדר את החשבון היום? יש חריגה ש ל____ ₪ מהמסגרת והחיובים לא יכובדו אם זה לא ייסגר היום!"
אם זה לא קרה לכם עדיין, אני שמח בשבילכם.
מניסיון, זו השיחה הכי לא נעימה והכי חסרת אנושיות שיש.
תנסו לחשוב על זה, אתם בדיוק יושבים באחת מהסיטואציות שתיארתי לכם קודם, הטלפון מצלצל, וזה מה שאתם שומעים מהצד השני של הקו.
מה עושים עכשיו?!
האמת, עם השאלה הזו גם אני התמודדתי בעצמי. אני לא מתבייש לומר.
זה מה שהוביל אותי לשנות את תפיסת העולם שלי, להתעמק ולחקור את הדרך שבה אני מקבל את ההחלטות הכלכליות עבור המשפחה שלי ועבור עצמי, וזה מה שהוביל אותי להתפתח בתחומים כלכליים וללמוד ניהול וכלכלה ברמה אקדמית.
רק כדי להבין טוב יותר איך לקבל החלטות כלכליות נכונות יותר ולייצר לעצמי וודאות.
אני יודע בדיוק מה יש היום, מה יש מחר, מה יש בסוף החודש ואיך אני מסיים את השנה הזו ואיזה תוכניות יש לשנים הבאות.
ככה התפתחנו אשתי ואני ברמה האישית, הזוגית והכלכלית והגענו למצב שבו קנינו דירה ואנחנו מנהלים את הכספים שלנו בשיתוף פעולה ועם ראייה משותפת לעתיד.
ולא,
לא נולדתי למשפחה עשירה, לא היו לי "מורים רוחניים" שלימדו אותי בשיטות חינוך פורצות דרך על כסף
ולמען האמת, אפילו את התיכון סיימתי בלי בגרות במתמטיקה.
אבל,
השיחה הזו, שהגענו אליה רק כמה חודשים אחרי החתונה, תוך כדי שאנחנו מתכננים להרחיב את המשפחה,
עובדים כשכירים בעבודות יציבות ומביאים יחד הכנסה גבוהה הביתה, הפכה להיות הגורם שלנו לשינוי.
באותו זמן לא ידעתי כמובן מה לעשות וההחלטה שלי הייתה לפי מה שהכי נראה לי, ההחלטה שאליה הייתי רגיל:
הלוואה מיידית לכיסוי החריגה.
לא אשקר לכם, ההלוואה הזו עברה במשך כמה שנים עוד כמה גלגולים
אבל אחרי שלמדתי את העקרונות והכלים של הכלכלה ההתנהגותית הצלחתי לייצר שינוי באופן שבו הכסף שלי מנוהל.
פיתחתי מודעות גבוהה יותר, השתמשתי בכלים ומודלים כדי לקבל החלטות כלכליות בצורה מחושבת ובעיקר השקענו אשתי ואני בהתמדה על מעקב ובלמידה מתמדת על האופן שבו אנחנו מוציאים כסף ומקבלים כסף.
זה גרם לנו להבין תובנה חסרת תקדים – המצב הכלכלי משתנה כל הזמן ואנחנו צריכים להיות מודעים לשינויים, אפילו לפני שהם קורים בפועל ולייצר להם תגובה מוכנה מראש.
למצב הזה אנחנו קוראים – "מצב מוכן".
במקביל לעבודה הפרטית שלנו על הכסף צברתי ידע עצום. עשיתי ניסויים וטעויות ויישמתי המלצות של מעל 340 מאמרים וספרים שעוסקים בהתנהגות ובכלכלה.
אחרי שסיימתי את התואר הראשון, בזמן שאני עובד כפראמדיק במד"א, הבנתי שאני רוצה לתרום למשפחות צעירות מהידע והניסיון שלי והחלטתי ללמוד איך ללוות אותם בהחלטה הגדולה ביותר בחייהם – רכישת דירה.
עברתי הכשרה כיועץ משכנתאות והתחלתי לייעץ לזוגות צעירים בתהליך לקיחת משכנתא.
יצרתי עבור למעלה מ-200 משפחות חיסכון מצטבר שהגיע נכון לרגעים אלו בהם אני כותב את הסקירה הזו לגובה של מעל 26,000,000 ₪ (כשממוצע החיסכון למשפחה הוא בערך -130,000 ₪).
אבל הרגשתי שיש משהו שעדיין חסר.
אמנם הצלחתי לעשות את החיסכון האפקטיבי ביותר במשכנתא,
אבל ראיתי בניתוחי ההכנסות וההוצאות של משפחות רבות את הכשל הגדול של הרבה מאוד ישראלים – האמונה שחייבים לחיות עם הלוואות, חיובים מנופחים בכרטיסי האשראי וכמובן, איך לא, במינוס בבנק.
ראיתי שמשפחות רבות פשוט לא מייצרות תזרים חודשי נכון וידעתי שאם יקרה אירוע חריג מבחינה כלכלית,
הן פשוט לא יוכלו לעמוד בזה.
באותם ימים, באמצע שנת 2019, עוד לא ידעתי לתרגם את השיטה שאני פועל לפיה להדרכה פרקטית עבור משפחות
אבל אז הגיע אירוע שטרף את כל הקלפים. הקורונה הגיעה והוכיחה שאי אפשר לצפות שום דבר.
באותו רגע הבנתי שאני לא יכול לעמוד מנגד ולתת למשפחות צעירות להתרסק.
זה פשוט לא יקרה.
התחלתי לאסוף ולאגד את כל המידע הכלים והטכניקות
שלמדתי לאורך הדרך ויישמתי בעצמי,
חילקתי את הדברים להדרכות פרקטיות ולמשימות
ויצרתי תהליך אחיד ומובנה לאימון כלכלי התנהגותי.
מאז ועד היום ליוויתי מאות משפחות עם התהליך הזה,
משפחות שלמדו באמצעות האימון הכלכלי התנהגותי
את הדבר החשוב ביותר – לקבל החלטות כלכליות נכונות.
ומה זה אומר?
זה אומר שהמשפחות שליוותי הפכו להיות היועצות הכלכליות של עצמן,
הן למדו את הכלים הבסיסיים לאומדן כלכלי, הן התנסו במודלים כלכליים לקבלת החלטות
והן הפכו את התוכניות הכלכליות שלהן לפעולות יומיומיות!
הבעיה היא שיש יותר מדי משפחות שעדיין לא הבינו את הצורך שלהן בתוכנית אימון יסודית כזו
ועדיין סומכים על מידע מסרטונים ברשת, על וובינרים מכירתיים שמוכרים להם "חופש כלכלי" והכנסה פאסיבית ועל תהליכי ייעוץ של יועצים לכלכלת המשפחה שעדיין דורשים מהן להצטמצם עד כדי דיכאון.
וגם ההחלטות האלו היו, לצערי, בגלל אותן סיבות שפירטתי למעלה.
הבנתי שהליווי האישי והקבוצתי שלי, עם כמה שהוא יעיל ומייצר תוצאות מדהימות למשפחות כמו סגירת מינוס של 80 אלף שקלים, כמו יצירת חיסכון בגובה של 6 משכורות תוך מספר חודשים, או כמו חיתוך בהוצאות על הלוואות בכ-50 עד 60 אחוזים,
עדיין לא מגיע למספיק אנשים והוא גם לא ממש זול.
לכן החלטתי לפתוח את האפשרות לשינוי כלכלי לכל מי שרק רוצה לעשות אותו.
אחרי שנים של מחקר, ניסויים, טעייה
ובעיקר לאחר ליווי של מאות משפחות מרוצות שמשמשות היום כיועצות הכלכליות של עצמן,
הפכתי את כל הידע והכלים שהענקתי למשפחות וליחידים בתהליכים אישיים וקבוצתיים לתוכנית דיגיטלית נגישה שתתן לכל אדם או משפחה בישראל, בכל מקום ובכל זמן,
את האפשרות לעשות שינוי משמעותי בדרך שבה מתקבלות ההחלטות על כסף.
זה השינוי האמיתי שמצליח להביא משפחות ויחידים לתוצאות כלכליות מעולות, לחיסכון עצום של כסף, להשגת מטרות והגשמת חלומות ובעיקר ליציבות כלכלית אמיתית ומתמשכת ובסופו של דבר לתחושה אמיתית של ביטחון כלכלי!
טקסט מודגש, פונט אסיסטנט, 42 פיקסלים
טקסט מודגש, פונט אסיסטנט, 42 פיקסלים
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר